Kirei

חומרים קיצוניים | הנדסה גנטית ופירות סינתטיים: עיצוב או מדע בדיוני?
חלק שני בסדרת הכתבות "חומרים קיצוניים", תערוכת העשור "אקסטרים" במוזיאון העיצוב חולון

חומרים קיצוניים | הנדסה גנטית ופירות סינתטיים: עיצוב או מדע בדיוני?
חלק שני בסדרת הכתבות המלווה תערוכת העשור "אקסטרים" במוזיאון העיצוב חולון

מאת: אפרת ברק, מנהלת ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן, מוזיאון העיצוב חולון

יוני 2020

"עיצוב ספקולטיבי" הוא תחום בולט בעולם העיצוב בשנים האחרונות. ככזה הוא גם מקבל ייצוג נרחב בתערוכה "אקסטרים" – תערוכת העשור של מוזיאון העיצוב חולון. תחום העיצוב הספקולטיבי מתבסס על מחקרים ותיאוריות מדיסציפלינות שונות ומציע פתרונות עתידיים. הוא פותח אפשרויות חדשות להתנהגות, שימוש ואינטראקציה עם הסביבה, ומציע יישומים לטכנולוגיות וחומרים חדשים. כל זאת דרך כלים עיצוביים ובעיקרם מחשבה עיצובית.

עד לפני שנים מעטות, ניבוי או תכנון העתיד היה נחלתן של ממשלות וחברות ענק, או מנגד – של יוצרים ואנשי רוח, רובם מתחומי המדע הבדיוני. ניבוי העתיד היצירתי של האחרונים, התגלה במרוצת השנים כבעל ערך והשפעה משמעותיים. הדבר ניכר במיוחד כאשר רעיונות שהוצגו לראשונה בספרות וקולנוע מד"ב החלו להופיע בעולם כמוצרים אמיתיים ונגישים. נראה כי כיום מתרחש מהלך דומה ואף מכוון בתחום העיצוב הספקולטיבי. תחום זה, שפועל בין השאר במטרה לעצב את העתיד, מנצל את הגישה הרחבה שקיימת כיום למידע, כדי להיחשף לכלים הטכניים ולחומרים המתקדמים ביותר בעולם. הוא מאמץ בברכה טכנולוגיות פורצות דרך שלעיתים אף חסרות ייעוד ברור, כדי לעשות עבודה עיצובית – להציע רעיונות, יישומים ופתרונות עתידיים, תוך התייחסות למגמות עולמיות, טכנולוגיות והתנהגותיות. 

התערוכה "אקסטרים" המוצגת בימים אלו במוזיאון, מייצרת הזדמנות טובה להיכרות עם תחום העיצוב הספקולטיבי. בתערוכה מוצגים לא מעט פרויקטים של מעצבים שמתייחסים להנדסה גנטית והדפסה ביולוגית באותו האופן שבו מעצבים אחרים מתייחסים לנגרות, תפירה או הזרקת פלסטיק. פרויקטים של עיצוב ספקולטיבי הם תוצר של התפיסה השיתופית והרב-תחומית השולטת בעולם בשנים האחרונות. הנגישות העכשווית לטכנולוגיות ולחומרים מתחומי פיתוח מתקדמים, מאפשרת ואף דורשת זליגה של מעצבים לעיסוק במדיומים חדשים. אנו עדים לתקופה של שינוי משמעותי אשר כדאי וחשוב שמעצבים ייקחו בו חלק על מנת לעודד התפתחות של תהליכים בריאים, כמו שימור הקשר האנושי-התנהגותי וזיהוי פוטנציאל של יכולות חדשות.

T10-00020_Ga..."מעבדת אקסטרים", בתוך התערוכה "אקסטרים", מוזיאון העיצוב חולון, 2020,  צילום: דור קדמי

Flora
תחת קטגוריית "מעבדת אקסטרים" בתערוכה, ניתן לראות ביטויים של העיצוב הספקולטיבי בתחומים הנושקים לעולמות החי והצומח. הפרויקט קוצים של מאיה בן דוד ויורי מובשביץ מציג אבולוציה אפשרית של שלושה מיני קוצים נפוצים בישראל. המעצבים מסתמכים על יכולות טכנולוגיות (תוכנות וטכנולוגיות תלת-ממד) כדי לחקור את המורפולוגיה של הקוצים ואת הפונקציונליות שלה. משם הם ממשיכים למחקר ופיתוח של מורפולוגיה חדשה לקוצים אשר תאפשר להם להתמודד עם תנאי סביבה שונים. ברמה התיאורטית, קוצים מהסוג שפיתחו יכולים להיות מוטמעים בסביבה כבר בימים אלה.

"אבולוציה מלאכותית" מהסוג שרואים בעבודתם אמנם רחוקה עדיין מלהיות יישומית מחוץ לעולמות המחקר. עם זאת, בהתחשב בקצב הפיתוח המסחרר של העידן הנוכחי, עצם הקיום של יכולות מסוימות מהווה כשלעצמו השפעה על העולם. יכולות אלו דורשות תכנון מחושב, רגיש ומודע לסביבה של יישומים עתידיים. על אף החשש המעשי מהתערבות האדם בתהליכים טבעיים, קוצים דווקא מעורר מחשבה חיובית על האפשרות לתיקון נזקים בעולם על ידי אימוץ טכנולוגיות וחומרים חדשים. האבולוציה המלאכותית המוצעת בפרויקט מאפשרת מעין "קפיצה בזמן", שיכולה להגן או לשמר צמחים ובעלי חיים הנפגעים משינויי האקלים הקיצוניים בעשורים האחרונים.

3-Maya_Ben_D...קוצים, מאיה בן דוד ויורי מובשביץ, 2019, הדפסת תלת-ממד, צילום: יורי מובשביץ'

המעצבת שמאחורי הפרויקט, מאיה בן-דוד (יחד עם יורי מובשביץ) הציגה בכנס "אקסטרים –  עיצוב בעידן ההקצנה" תפיסה מעניינת בנוגע להתערבות האדם בטבע. היא סיפרה על שיחה שקיימה עם אמן איקבנה בעת שהותה ביפן. האמן טען בפניה כי ההפרדה המערבית בין "טבעי" ו"סינתטי" מוזרה בעיניו. לתפיסתו, היות והאדם בא מהטבע גם מה שהאדם עושה בא מהטבע ומכאן אין הפרדה בין הדברים. תפיסה זו שונה באופן מהותי מההסתכלות המערבית המקובלת על תהליכי התפתחות טכנולוגיים וחומריים. בעקבותיו בן דוד מציעה לקבל תהליכי פיתוח טכנולוגיים כחלק מהתפתחות טבעית, ומכאן נורמלית. היא מציעה לעודד אימוץ וקבלה של תהליכי הפיתוח העכשוויים במקום לנסות לעוצרם. [1]

פרויקט ספקולטיבי נוסף מעולם הצומח הוא Neo-Fruit של המעצב מידן לוי. לוי השתמש באמצעי ייצור חדישים כדי לעצב פירות סינתטיים מעוררי-חשק שמכילים ויטמינים ומינרלים החשובים לגוף. הפרויקט בא לענות על שני אתגרים עכשוויים: תזונה לא מאוזנת, תולדה של אורח החיים המודרני המתרחק מהטבע; ומחסור בשטחי גידול אשר מתגבר בשל גידול האוכלוסייה והתדרדרות האקלים. פירות אלה מתוכננים לייצור בהדפסת תלת מימד של צלולוז בתוספת חומרי הזנה חיוניים.

בניגוד לקונספט העתידני-סטרילי של "ארוחה בגלולה" המוכר מסרטי המד"ב עוד משנות ה-30, פירות Neo-Fruit מתוכננים לייצר חוויה חושית עשירה בעלת צורה, צבע, טעם ומרקם המזכירים פירות טבעיים. הפרויקט מדגים התבוננות רגישה על אתגרים עכשוויים ועתידיים. הוא מגיב לשינויים הדרסטיים שהתרחשו בעולם, ולצורך באלטרנטיבה למקורות המזון הטבעיים ששירתו את האדם במשך אלפי שנים. רמת ההשלמה בפרויקט עם השינויים ההתנהגותיים-סביבתיים והאימוץ המלא של טכנולוגיות וחומרים חדשים יכולים להיחשב קיצוניים. עם זאת, הדגש על החוויה האנושית ושימור הקשר החושי-טבעי, מנטרלים את הביקורת ואף מייצרים אופטימיות זהירה לגבי עתיד סינתטי.

Meydan_Levy_...מידן לוי, ניאו פרוט, 2018, הדפסת תלת מימד בתוספת צבענים ורכיבים טבעיים, צילום: בוגדן סוקול ושי ממן

Founa
תאים חיים, DNA וחלבונים הם חומרי הגלם החדשים בידי מעצבים, מדענים וחברות כיום. יכולות רבות הנמצאות בחזית הפיתוח הביוטכנולוגי נהפכו נגישות לשימוש מעשי ותיאורטי של אנשי מקצוע ויוצרים מתחומים שונים. חלקה הראשון של קטגוריית "אקסטרים לאב" בתערוכה, מציג פרויקטים הנמצאים על קו התפר בין חומר, מדע וטכנולוגיה. הפרויקטים האלה מהווים חלק ממהפכה שצפויה להוביל לשינויים רדיקלים בשנים הקרובות.

ערכת קריספר להנדסה גנטית בשיטת "עשה זאת בעצמך"המוצגת בתערוכה, מאפשרת לכל אדם לערוך ניסוי ביתי ובו להנדס גנטית חיידקי אי-קולי ולשנות את תכונותיהם באמצעות מנגנון CRISPR (Clustered Regularly Interspaced Short Palindromic Repeats), המאפשר עריכה של דנ"א. מדובר במנגנון ביולוגי פשוט ומהיר יחסית שניתן להפעילו על מגוון אורגניזמים (כולל בני אדם). הוא כבר נמצא בשימוש בתחומי מדע ורפואה נרחבים, ובתחילת מרץ 2020 נעשה הניסוי הרשמי הראשון לשימוש בקריספר בבן אדם חי. הערכה הופכת מנגנון מדעי מתקדם לנגיש לכולם.

העומד מאחורי הערכה הוא ד"ר ג'וזייה זיינר (Josiah Zayner), ביו-האקר ומייסד The ODIN, גוף הפועל להנגשת ידע מדעי בתפיסת קוד-פתוח. זיינר, ביופיזיקאי שהיה חוקר בנאס"א, החליט לעזוב את עולם המדע הממסדי לטובת מחקר עצמאי, שיתופי ופתוח. לתפיסתו, שמירת הידע המקצועי בידי גופי המחקר הגדולים וחברות הענק הינה מסוכנת ועלולה לייצר ולהגדיל פערים חברתיים, אותם הוא רוצה למנוע. בנוסף, גישת הקוד-הפתוח מעודדת כניסה של אנשים חדשים לתחום ההנדסה הגנטית ועל ידי כך מאפשרת חשיבה אחרת ופיתוח של רעיונות שלא היו מתפתחים במסגרת הממסדית. [2]

_DOR5819-s_0ג'וזייה זיינר, ערכת קריספר להנדסה גנטית בשיטת "עשה זאת בעצמך", מתוך התערוכה, צילום: דור קדמי

קואנג-יי קו, פרויקט פין הטיגריס, 2018, טכניקה מעורבת. צילום:

דוגמה מעניינת נוספת לשימוש בהנדסה ביולוגית ניתן לראות בפרויקט פין הטיגריס של המעצב קואנג יי-קו (Kuang Yi Ku), המוצג בתערוכה. הפרויקט הספקולטיבי משלב בין רפואה מסורתית, רפואה קונבנציונלית וטכנולוגיות עכשוויות. הוא מציע הנדסת רקמות והדפסה לפי הזמנה של האיברים הנדרשים לרפואה המסורתית, כחלופה להרג בעלי-חיים ולשימוש באיבריהם. המטופלים יעברו אבחון והתאמה אישית של התרופות המסורתיות והן ייוצרו במעבדה שבקליניקה המקומית לפי הדרישה. המעצב אף מרחיב את היכולות של עולמות אלה על ידי חיבור בין רקמות ממספר בעלי חיים המשמשים כתרופה במסורות שונות ליצירת טיפול מקיף.

תחומי היישום של ההנדסה הביולוגית לא נעצרים כאן. הם חוצים גבולות לדיסציפלינות נוספות. כך למשל בפרויקט אחסון מידע באמצעות די־אן־איי, שפותח ע"י חברת Twist Bioscience ומוצג כעת בתערוכה. טכנולוגיה זו מתבססת על פיתוח ייחודי של החברה, המאפשר לייצר בקלות ובמהירות יחסית סלילי דנ"א לפי הזמנה. הסלילים יכולים להיות של חיידק, של אדם או של צמח, או כמו במקרה שמוצג בתערוכה, דנ"א שאינו של יצור חי, אלא כזה המכיל מידע (Data). בעידן בו מידע משמש ככלי לתכנון, לבנייה, לרישום ולמעקב אחר תהליכים ומנגנונים, וכמותו צומחת באופן אקספוננציאלי, טכנולוגיה מסוג זה מאפשרת התמודדות מהירה עם כמויות המידע האדירות לצד חסכון משמעותי מאוד בשטח אחסון פיסי ובאנרגיה. מעניין לחשוב על השלב הבא בשרשרת זו – קריאת המידע מתוך סלילי דנ"א. האם הדבר מבשר על פיתוח מיכשור עתידי שידע לסרוק ולפענח דנ"א במהירות וביעילות? האם מיכשור כזה יוכל לתרום בחזרה למחקר הביולוגי?

Twist Bioscience, אחסון מידע באמצעות די־אן־איי, 2013 ואילך. דימוי באדיבות החברה

הנדסה ביולוגית היא תחום חדש ושנוי במחלוקת. השינויים שהיא מייצרת מעלים שאלות פיזיות, מוסריות וסביבתיות מהותיות. התחום חסר עדיין את הניסיון המעשי הקיים בתחומים מדעיים אחרים, פעולות רבות נעשות בו לראשונה, ועל כן נבחנות ומבוקרות בצורה מוגברת. עם זאת, ברור כי זהו תחום אשר יהווה גורם שינוי משמעותי בעשורים הקרובים ולכן נכון לחקור את אפשרויותיו ומגבלותיו במגוון כלים, כולל בכלים עיצוביים.

החלק הבא בסדרה יעסוק באוויר וסימביוזה בין תהליכים לחומרים תוך התבוננות במודלים חומריים ועיצוביים לתהליכים מעגליים המוצגים בתערוכה.

למידע נוסף אודות התערוכה לחצו כאן>>>

________________________________________

[1] להרחבה בנושא התפיסה היפנית של טבעי ומלאכותי, ראו את עבודתו של החוקר Hiroshi Ishiguro בתחום הרובוטים האנושיים.
[2] עוד על התחום ועל עבודתו של זיינר ניתן ללמוד בסדרה "ברירה לא טבעית" המשודרת בנטפליקס.
________________________________________


לתשומת ליבכם:

נכון למועד פרסום כתבה זו, ספריית החומרים סגורה לקהל. עם זאת גם במהלך תקופה זו אנחנו איתכם:

אוסף החומרים זמין ופתוח לשימוש חופשי כאן באתר>>>
לשאלות, מחשבות או רעיונות בתחומי החומרים פנו אלינו במייל materials@dmh.org.il או בטלפון 03-5021553.

לשירותכם תמיד,
צוות ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן, מוזיאון העיצוב חולון


 

_____________
לחדשות וכתבות נוספות לחצו כאן>>>
לחיפוש חופשי באוסף החומרים של הספרייה לחצו כאן>>>
*למשתמשים חדשים: השימוש במאגר המידע הינו ללא תשלום, ניתן להרשם בקישור הבא - "הרשמה למשתמשים חדשים" 

Tenebit תנאי שימוש | לדף הבית | English כל הזכויות שמורות | ספריית החומרים של מוזיאון העיצוב חולון ©2007