Copper Foam

חומרים קיצוניים | מגמות חומריות המגיבות ומובילות שינויים בעולם
חלק ראשון בסדרת הכתבות "חומרים קיצוניים", תערוכת העשור "אקסטרים" במוזיאון העיצוב חולון

חומרים קיצוניים | מגמות חומריות המגיבות ומובילות שינויים בעולם
כתבה ראשונה בסדרה המלווה את תערוכת "אקסטרים" במוזיאון העיצוב חולון

מאת: אפרת ברק, מנהלת ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן, מוזיאון העיצוב חולון

ינואר 2020

חומרים וטכנולוגיות מהווים כלים חשובים בידיהם של מעצבים, יוצרים, אדריכלים ומהנדסים. הם מאפשרים פיתוח של מוצרים, חללים, אובייקטים ואפשרויות חדשות. בדומה לעולם העיצוב עצמו, גם עולם החומר לוקח חלק בשינויים חברתיים, סביבתיים ופוליטיים, הוא מושפע ומשתנה, מתאים את עצמו ופעמים רבות הוא זה שמהווה גורם מפתח לשינוי.

תערוכת העשור "אקסטרים" במוזיאון העיצוב חולון מציגה את מקומו של העיצוב כמגיב ומשפיע על מגמות עולמיות שהגיעו לנקודת קיצון בעשור האחרון. לצד עבודות העיצוב מוצגים בתערוכה מבחר פיתוחים חומריים וטכנולוגיים המתכתבים עם מגמות שינוי עולמיות ומהווים כלים מעשיים לשיפור המצב הבריאותי, הסביבתי והתרבותי הנוכחי.


איך קשורים חומרים לתופעות קיצוניות בעולם?

במקרים מסוימים הם הבעיה וגם הפתרון. אחת הדוגמאות הבולטות בנושא זה היא משבר הפלסטיק בעולם. באופן ממוקד יותר, חוסר היכולת של האנושות להיפטר מכמויות הפלסטיק האדירות שהיא מייצרת וגם משליכה בכל יום ובכל דקה.
המשבר הזה הוא תוצאה של שנים ארוכות של ייצור וצריכה לא מבוקרים, הוא מוביל לתופעות סביבתיות ואקלימיות קשות אשר בתורן מובילות לפגיעה בריאותית בבעלי חיים ובבני אדם (מחקרים כבר מראים כי קיימת נוכחות משמעותית של פלסטיק ותוצרי פלסטיק במחזור הדם של ילדים). מזה מספר שנים שספריית החומרים שואלת את המשתתפים בסיוריה אם הם מכירים את אי הפלסטיק באוקיינוס השקט. לצערנו, רוב המבקרים עדיין לא שמעו על האי. רק אנשי מקצוע או "משוגעים לדבר" שמעו עליו, על מה שאפשר לעשות כדי לצמצמו ובעיקר - על מה שאפשר ללמוד ממנו.


מתוך הקמפיין "איי הפסולת" (Trash Isles) של LADbible. קרדיט: LADbible

אי הפלסטיק (Great Pacific garbage patch) הוא תופעה מטרידה בהיקפה אשר מסבירה באופן מובהק מדוע יש צורך ממשי בצמצום צריכת הפלסטיק בעולם ומציאת פתרונות חלופיים. זהו מצבור ענק של פסולת פלסטיק שנאספה מרחבי העולם עם הזרמים האוקייניים והתרכזה בצורת אי באוקיינוס השקט. על פי הערכות, גודל האי נע בין 700,000 ל- 15,000,000 קמ"ר, והיד עוד נטויה. לשם השוואה, גודלה של מדינת ישראל הוא 22,072 קמ"ר.

האי עשוי ממאות-מיליארדי אריזות וכלים חד-פעמיים, שקיות, מברשות שיניים, כפכפים, צעצועים, רשתות, כיסאות פלסטיק שבורים ועוד ועוד. במשך שנים האנושות ייצרה וצרכה את כל מוצרי הפלסטיק האלה, הם נזרקו כלאחר יד ולבסוף הצטברו ונמצאו משייטים על פני האוקיינוס השקט. פלסטיק הוא חומר זול וקל, הוא עמיד ואינו מתפרק במים. לכן משתלם לייצר ממנו מוצרים, בעיקר זולים ופשוטים המשמשים את האדם לתקופה קצרה. האנושות עשתה זאת במשך עשרות שנים בלי לשאול או לתכנן מה יקרה בסוף חיי המוצר וכך נוצר האי.

בתערוכה "אקסטרים" מוצג הקמפיין "איי הפסולת" (Trash Isles) של LADbible. הקמפיין פועל בכלים עיצוביים, שיווקיים ופוליטיים כדי לקדם את המודעות לאי הפלסטיק. הוא דורש מהאו"ם להכיר באי כמדינה ועל ידי כך להכריח את המדינות החברות באו"ם לקחת אחריות ולטפל בפסולת המרכיבה אותו. היות שמדובר בתופעה כלל-עולמית, נדרשת פעילות רחבה במגוון ערוצים על מנת לייצר שינוי. הקמפיין מקדם את הפתרון, אבל קיימים גם כלים נוספים.

האם צריך להפסיק את השימוש בפלסטיק בכל העולם?
פתרון זה אולי מתבקש באופן תיאורטי אבל ברמה המעשית הוא לא בהכרח ישים או נדרש. מה שכן ניתן לעשות זה להבין את הקשר בין תכונותיו ויכולותיו של חומר, במקרה זה פלסטיק, לבין השימוש שלו ולעשות בחירה מושכלת כאשר מתכננים ומייצרים דבר חדש. הבחירה בחומר צריכה תמיד לקחת בחשבון את אורך חייו של האובייקט/מוצר/מבנה שאנחנו מפתחים ושל החומר ממנו הוא עשוי.

'פלסטיק' הוא בעצם שם כולל ועממי לאוסף גדול מאוד של חומרים סינתטיים אשר ידועים גם בשם 'פולימרים' על שם סוג המולקולות שמהן הם עשויים. לא כל סוגי הפולימרים הם פלסטיק, אבל כל סוגי הפלסטיק הם פולימרים. לצורך הדיון, ניתן לצמצם את תחום הפלסטיק ל-5-6 סוגים עיקריים המשמשים ברוב מוצרי הצריכה המוכרים: פוליאתילן, פוליפרופילן, PVC, פוליאוריתן, פוליסטירן, פוליקרבונט ואקריל.

אחד מהתחומים שבהם מתקיים שימוש נרחב מאוד בפלסטיק (בעיקר פוליאתילן) וגם מייצר כמויות עצומות של פסולת, הוא תחום האריזות והכלים החד-פעמיים. תחשבו על זה: הקפה הקר שאנו רוכשים ולוקחים לדרך, כמה כלי פלסטיק הוא כולל? שלושה? כמה זמן הכלים האלה יהיו בשימוש? דקות? אחרי שסיימנו את הקפה, לאן הכלים האלה הולכים? אולי לא נעים לחשוב על זה, אבל הכלים האלה יגיעו ברוב המוחלט של המקרים לאתרי פסולת. גם במידה ויישארו בהם (ולא יעופו ברוח לשטחים פתוחים או לנחלים ומשם לים), הם לא יתפרקו במשך מאות שנים. האם זה באמת שווה את הזמן הקצר שבילינו עם הקפה?

כפתרון לבעיה ניתן, בתור צרכנים, לצמצם את הצריכה ולהשתמש למשל בכוסות רב-פעמיות. אבל בתור מעצבים, מהנדסים, חוקרים וגם מחוקקים – עלינו לחפש פתרון מעמיק ושלם יותר לבעיה. כאן נכנסים לתמונה כמה פיתוחים חומריים וטכנולוגיים מרתקים המוצגים תחת קטגוריית "אקסטרים לאב" בתערוכה.


אריזות מזון של חברת TIPA. בהשראת קליפת הפרי. צילום: TIPA

השראה מהטבע
אחד המקורות המעניינים והמועילים לחיפוש ומציאת פתרונות הוא עולם הטבע. בשנים האחרונות מתפתח בקצב מואץ תחום מרתק שנקרא "ביומימיקרי" או "ביו מימטיקה" העוסק בחיקוי תופעות מהטבע ותרגומן, בין השאר, לתחומי החומר והטכנולוגיה. במקרה של בעיות סביבתיות נראה כי נכון אפילו יותר לפנות לעולם הטבע למציאת פתרונות מכיוון שהטבע הצליח בעצמו לתחזק את כדור הארץ במשך מיליוני שנים (עד המהפכה התעשייתית). מכאן ניתן להסיק כי קיימות בו המערכות והיכולות המתאימות ליצירת איזון פנימי ולסיפוק פתרונות סביבתיים מועלים.

במקרה של אריזות מזון למשל, אנחנו יודעים שלטבע יש פתרון פשוט – קליפה. מזונות רבים של האדם והחי צומחים עם קליפה המשמשת לשמירה על תוכנם ומאפשרת שינוע של המזון בעת הצורך (תפוז או בננה למשל). הקליפה הזאת עשויה מחומרים אשר יתפרקו עם הזמן, בתנאי קומפוסט או במפגש עם האדמה. זאת הייתה נקודת המוצא של חברת TIPA הישראלית לפיתוח חומר אריזה המתפרק וחוזר לטבע בדומה לקליפה של פרי. פיתוח זה מוצג כעת בתערוכה ובאוסף החומרים של הספרייה.
החומר שפותח בחברה הוא יריעה שקופה וגמישה הניתנת לייצור בעוביים וגימורים שונים. היא בעלת חיי מדף ארוכים, מאפשרת אטימה, מתאימה להדפסה וכן מתפרקת לחלוטין בתנאי קומפוסט בתוך 6 חודשים.


אריזות לאופנה של חברת TIPA. מתפרקות בקומפוסט באופן מלא בתוך 6 חודשים. צילום: TIPA

החומר מעניין במיוחד מכיוון שהוא מתגבר על אתגרים מוכרים מתחום הביופלסטיק. פעמים רבות הבחירה בביופלסטיק מצריכה התפשרות על איכות האריזה, דבר אשר בנוסף למחיר היקר (יחסית לפלסטיק 'רגיל') הופך את הבחירה הסביבתית לכזאת המתאימה רק ליצרנים ולקוחות בעלי מודעות סביבתית גבוהה. עם זאת, כאשר מייצרים ביופלסטיק המתכלה ב-100%, בעל איכויות חומריות גבוהות ומתאים להדפסה – הוא מהווה תחרות אמיתית לפלסטיק ה'רגיל' וניתן לאימוץ בקלות בשווקים נרחבים. לראיה ניתן כבר לראות חברות מזון ומותגי אופנה מובילים (דוגמת סטלה מקארתני) המשתמשים באריזות של החברה.

מניסיוננו בספריית החומרים, זהו סוג המענה שנכון לתת כאשר רוצים לייצר חלופה אמיתית לחומרים מזהמים – חומר שיכול להתחרות במראה, בתחושה, בתהליך הייצור ובעלויות של החומר המזהם. לא חומר שיהווה התפשרות לטובת הסביבה אלא כזה שניתן להשתמש בו בלי לוותר על איכות.

ירקות וחיתולים
פתרון נוסף ומעורר השראה הוא החומר UBQ ובעיקר – מקורו של החומר. זהו חומר גלם פולימרי, המתאים לייצור מגוון רחב מאוד של מוצרים בתהליכי הייצור המוכרים מענף הפלסטיקה, אשר מיוצר בתהליך ייחודי מפסולת אורגנית ביתית לא ממוינת.
 
לייצור החומר משתמשים בכלל החומרים האורגניים באשפה הביתית שלנו,
ללא הפרדה: ירקות, נייר, פלסטיק, חיתולים, טקסטיל ועוד והופכים אותם לחומר חדש, אחיד ברמה המולקולרית המשמש כחומר גלם לייצור בתעשיית הפלסטיק. היות והחומר החדש שנוצר הוא אורגני, הוא ניתן גם למחזור מלא באותו התהליך שבו הוא מיוצר.

זהו תהליך מהפכני השונה בבסיסו מתהליכי המחזור המוכרים ומציע התבוננות חדשה על שימוש בפסולות. ידוע כי אחד האתגרים הגדולים בתעשיית המחזור בכלל ובמחזור פלסטיק בפרט, הוא מיון הפסולת. מדובר תהליך יקר המייצר ברוב המקרים חומר גלם נחות, דבר המביא לכך שאחוזים גדולים מפסולת הפלסטיק אינם ממוחזרים, אפילו במקרים בהם יש מיון ראשוני על ידי משתמשי קצה (פחי מחזור למשל).


מימין: החומר UBQ מוכן לשימוש. משמאל: פסולת אורגנית ביתית, מקור החומר UBQ. צילום: כפיר זיו

במקרה זה אין כאמור צורך במיון משמעותי של הפסולת, אין הפרדה בין סוגים שונים של פלסטיק או אפילו הפרדה בין פלסטיק לפירות. כל החומרים האורגניים נכנסים יחד לתהליך ומייצרים חומר גלם חדש. החומר ניתן לערבוב ושילוב עם פולימרים נוספים ותוספים. החומר פותח ומיוצר ע"י חברת UBQ materials, אף היא חברה ישראלית.

לבסוף, חשוב להזכיר שקיימת גם משמעות כלכלית חיובית לייצור חומרים מפסולת. במקום לקנות חומר גלם חדש ובתולי המגיע ממקור הולך ונעלם, ניתן להשתמש בחומר גלם ממקור ממוחזר שעלויותיו נמוכות עד אפסיות. בנוסף, במקרים בהם יש חקיקה מתאימה ניתן אף להרוויח מענקים שונים כגון תשלום והקלות במס בעבור שימוש בחומרי פסולת כחומרי גלם. פיתוח היכולות החומריות והטכנולוגיות לעיבוד חומרים מסוג זה לצד חקיקה תומכת מאפשרים בניית מודל כלכלי חיובי (כלכלה מעגלית) המעודד פיתוח, ייצור ושימוש בפסולות כמקור לחומרי גלם חדשים וחסכון במשאבים מתכלים.

החלק הבא בסדרה יעסוק בהנדסה גנטית ואינטראקציה של מעצבים עם הטבע. על פתרונות לחיזוק ויצירת חלופות למערכות טבעיות שנחלשו ועל פיתוחים עתידניים וספקולטיביים של אבולוציה חדשה.

למידע נוסף אודות התערוכה לחצו כאן>>>

_____________

 

 


לתשומת ליבכם:

נכון למועד פרסום כתבה זו, ספריית החומרים סגורה לקהל עקב עבודות שיקום המתבצעות במתחם.
עם זאת גם במהלך תקופה זו אנחנו איתכם:

אוסף החומרים זמין ופתוח לשימוש חופשי כאן באתר, כולל תמונות, מאפיינים טכניים וצורניים ופרטי קשר של ספקים רלוונטיים לכל החומרים. לינק בהמשך.
לשאלות, מחשבות או רעיונות בתחומי החומרים מוזמנים\ות לפנות לצוות הספרייה במייל materials@dmh.org.il או בטלפון 03-5021553.

לשירותכם תמיד,
צוות ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן, מוזיאון העיצוב חולון

 

 

_____________
לחדשות וכתבות נוספות לחצו כאן>>>
לחיפוש חופשי באוסף החומרים של הספרייה לחצו כאן>>>
*למשתמשים חדשים: השימוש במאגר המידע הינו ללא תשלום, ניתן להרשם בקישור הבא - "הרשמה למשתמשים חדשים"

Tenebit תנאי שימוש | לדף הבית | English כל הזכויות שמורות | ספריית החומרים של מוזיאון העיצוב חולון ©2007