Foam-Tec

גן ללא אדמה: חומר ומחשבה רב-תחומית (חלק ב')
שיחה עם ערן זרחי, בוגר טרי של מחלקה לעיצוב תעשייתי ומצטיין הדיקן בפקולטה לעיצוב HIT , 2018

"גן ללא אדמה" חלק ב': חומר ומחשבה רב-תחומית
שיחה עם ערן זרחי, בוגר טרי של המחלקה לעיצוב תעשייתי ומצטיין הדיקן בפקולטה לעיצוב, מכון טכנולוגי חולון HI
T

מאת: אפרת ברק, מנהלת פרויקטים, ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן


חלק ב' - שיחה עם ערן זרחי על פרויקט הגמר שלו "גן ללא אדמה" (בהנחיית גלינה ארבלי):
_____________

כשאתה מחפש חומר לפרויקט - מה התכונות שלו? מה הערכים של החומר שאתה צריך?
קודם כל, הנחת היסוד הייתה שצריך להוליך מים דרך החומר אז קודם כל שהחומר יידע לעשות את זה טוב. בתחילת המחקר בדקתי כל מיני סוגים של חומרים וראיתי שהחומרים האורגניים התחילו להירקב במשך הזמן. למשל בכותנה נהיה עובש ואז פטריות ובסוף היא התפוררה והתחילה להיעלם. הלבד, שחלקו סינטטי וחלקו טבעי, עבד טוב אבל עדיין לא נתן פתרון מושלם. משם עברתי לחומרים יותר עמידים וגם יותר יציבים כמו סוגים שונים של חמר וחרסיות וגם בטון.

כשהגעתי לפרויקט הגמר כבר היו מסקנות לגבי החומרים המתאימים לפיתוח מתקדם של הטכנולוגיה. היה כאן שיקול יותר מתקדם מבחינתי, שחיבר את התכונות של החומרים (נקבוביות והיכולת לספוג מים) בשילוב עם חומר מוכר שהעולם שלנו בנוי ממנו וכך להציע עיצוב שמשתלב בקיים ולאו דווקא מציע משהו חדש בתכלית. בהתחלה עבדתי במקביל גם על טרה קוטה וגם על בטון.

במקרה של בטון זה אומר שהוא יהיה לצורך העניין בטון כמו שאנחנו מכירים אותו?
כן ולא, ניתן לתכנון את התכונות שלו לפי מה שצריך ממנו. לחלק מהטסטים שעשיתי קיבלתי השראה כאן בספרייה מדוגמא של בטון משולב עם קלקר, משם באה המחשבה לסדר את הבטון בצורה כזאת שהוא לא יהיה צפוף לגמרי.


מימין: דוגמא של הטיח התרמי (S10-00001), מתוך אוסף הספרייה. משמאל: מתוך מחקר הבטון של ערן זרחי. צילומים: יונתן אנגלר, ערן זרחי

לאן אתה רואה את זה מתפתח?
במסגרת הזמן שהייתה בפרויקט גמר לא יכולתי להביא לרמת ביצוע גבוהה את כל הרעיונות, אבל כן התפתחו במקביל לקרמיקה סקיצות של אריחי בטון שהגיעו לרמה טובה ועובדת. המחשבה לגביהם היא שיהיה אפשר ממש לבנות קיר בטון שידע להוליך מים; בשכבה החיצונית שלו ידע להחזיק זרעים וצמחים, ובשכבה הפנימית של הקיר ידע להיות אטום כדי שלא תיווצר רטיבות. יהיה אפשר לבנות ממש קיר שלם של בניין, בלי צורך בקונסטרוקציה נוספת, שידע רק דרך הבטון הראשוני (המבני) לגדל עליו צמחים.

זאת יכולה להיות פלטפורמה נהדרת לטבע להשתלב במרחב העירוני, או להוספה של 'ריאות ירוקות' בתוך המרחב הזה. היום אנחנו שופכים בטון על הכול וחונקים את האדמה לגמרי וכאן, באמצעים פשוטים וזולים יחסית, אפשר לתת מקום לטבע להשתלב. איזה נחמד זה יכול להיות שפתאום יש קיר של בניין שכל מיני צמחים נתפסים, צומחים עליו ומשתנים עם עונות השנה. בחלק הזה יש מקום לשיתופי פעולה עם אדריכלים, מהנדסים, קבלנים וכדומה כדי לפתח את הרעיון של הבטון למקום שיכול כבר לעבוד בשטח, אשמח להמשיך לכיוון הזה.

אז בוא נדבר על מה שראינו בהגשה וגם בתערוכת הבוגרים – כלי הקרמיקה:
הקרמיקה פעם אחרי פעם הביאה תוצאות מאוד מעניינות וגם עבדה טוב בצורה פשוטה. לא היה צריך להתאמץ בשבילה ולא יקר לייצר אותה, זה נראה לי נכון מבחינה עיצובית וגם מבחינת מחשבה על ייצור עתידי, לכן התמקדתי בה לאובייקטים הסופיים של הפרויקט.



פרויקט הגמר של ערן מוצג בתערוכת הבוגרים של HIT, יולי 2018. צילום: ערן זרחי

באילו סוגים של קרמיקה השתמשת?
בפרויקט הסופי השתמשתי בטרה-קוטה אבל עשיתי במהלך הדרך הרבה בדיקות על החומר; סוגים שונים של חמר, תוספים שונים וכולי. המטרה הייתה להגיע לתוצאות טובות ומדויקות, גם לאורך זמן ולכן נבחרה הטרה-קוטה לבסוף.

ועבדת ביציקות?
עבדתי עם תבניות שגם אותן לא תיכננתי בדרך הסטנדרטית.

ספר לנו
בתבניות קרמיקה בדרך כלל לוקחים מודל מוכן ועליו יוצקים גבס בשלבים, אח"כ משחררים את המודל ובסוף יש תבנית גבס חלולה, שעשויה לרוב ממספר חלקים שננעלים יחד. הגיאומטריות שאני ייצרתי מורכבות מידי בשביל שיהיה אפשר לעשות את זה במדויק בצורה הזאת.
אז הפכתי את התהליך - די דומה לייצור של תבנית אלומיניום לפלסטיקה - וכרסמתי בגבס את התבנית עצמה. זה היה אתגר לא קטן להבין איך לעשות את זה בגלל שהחלקים צריכים לדעת להינעל אחד על השני מכמה כיוונים וה-CNC יודעת לכרסם רק מכיוון אחד. זאת אומרת שהייתי צריך לתכנן איך מכיוון אחד לייצר תבנית שתדע להיסגר מכמה כיוונים. אז בנוסף לבדיקות של החומרים זה גם תהליך פיתוח של תבנית שתהיה קצת יותר מתוחכמת מתבנית רגילה.

ואלה תבניות שתוכל להמשיך להשתמש בהן, נכון?
כן, חופשי. זה חלק מהיופי בעבודה עם קרמיקה.



מתוך תהליך העבודה על הפרויקט: תבניות הקרמיקה והמוצר הסופי. צילומים: ערן זרחי

היה לך קשר עם אנשי מקצוע מתחומים אחרים, פרויקטים אחרים שמתעסקים בתחומים דומים?
עבדתי קצת עם מגדלים של צמחים וגם חקרתי פרויקטים דומים שהיו בעולם. אבל את רוב המחקר עשיתי בעצמי כי יש כאן חיבור של הרבה תחומים שעד היום לא עבדו יחד.

היה פרויקט אחד שכן התחברתי אליו, שהתחיל בקיקסטארטר לפני כמה שנים עם Glowing Plants, שהציע את האפשרות של לייצר צמח זוהר בעזרת דנ"א של גחליליות. הפרויקט הזה לא יצא לפועל, אבל אותם אנשים המשיכו לקיקסטארטר של אזוב שמפיץ ריח של פצ'ולי, כתחליף למטהרי אוויר סינתטיים (Orbella Fragrant Moss). חשבתי שיכול להיות מעניין להתחבר איתם ולגדל את האזוב הזה בעזרת הטכנולוגיה שפיתחתי בפרויקט. פניתי אליהם, אבל זה עדיין לא התקדם.

זה כיוון מרתק.
בהחלט. רוצה שנדבר על עוד משהו נחמד?


ג'ונגל ביתי: שרכים וטחב על אחד האובייקטים (מימין) תקריב של נביטה על פאטרן הטרה-קוטה (משמאל) צילומים: ערן זרחי

כן
אז התחלנו לדבר על ביולוגיה סינטטית ועל הנדסה של טחב. אני חושב שבני אדם לא משתמשים בטבע, או בחוכמה של הטבע, מספיק נכון ואני חושב שאם נשתמש בו בשיתוף עם עיצוב אז יצאו דברים שידעו לפתור לנו בעיות בצורה הרבה יותר מתוחכמת מהפתרונות הסינטטיים שאנחנו מציעים. 

במסגרת הפרויקט הזה התחלתי לפתח לעצמי איזושהי מחשבה על איך אני יכול להשתמש בטבע כמו חומר גלם. זאת אומרת, אני בא עכשיו לעצב מוצר וזה אומר שהוא צריך להיות קל משקל, חזק וכולי, או אפילו כשאני צריך לתכנן מטהר אוויר - אז אני יכול לבדוק בכל קטלוג הטבע איזה צמח, חומר, פונקציה יודע לעשות את הדברים האלה וללמוד ממנו. הוא ידע לעשות את זה בהמון דרכים חוץ מטיהור אויר סינתטי או מכאני כמו שאנחנו מכירים אותו היום.

בתור גישה של מחשבה אני חושב שלכולנו יכול להיות יותר נכון להשתמש בעולם יותר, לראות, לפתוח את הראש ולראות  איזה עוד דרכים יש לפתור בעיות, והרבה פעמים הפתרון הזה יכול להיות יותר חכם, מדויק ושימושי.

בהקשר הזה, למי שמתעניין - יש אתר טוב שנקרא
Ask Nature ששם ממש אפשר לכתוב פונקציה והוא יראה לך מה בטבע ידע לענות על הפונקציה שלך.


הכלי השולחני ממבט צד ללא צמחים וממבט על עם צמיחה עליו. צילומים: ערן זרחי

הדברים שאתה מדבר עליהם בפרויקט הזה מתחברים לכל מיני זרמים מחקריים ומעשיים שכבר קורים בעולם בתחומים אחרים, גם בעיצוב זה קורה, אבל בארץ זה באמת קצת פחות מפותח. מדובר על חיבור בין מחשבה עיצובית, שהיא שאלה של שימוש, פונקציה והתנהגות, לבין סוגים שונים של מדעים - מתמטיקה, ביולוגיה, כימיה, הנדסה ועוד.
בהקשר הזה ומתוך העבודה שלנו בספרייה, אני חושבת שיהיה לך מעניין להכיר את ארגון הביומימיקרי הישראלי>>>

כמה שאלות לסיום:
איך אתה רואה את החיבור של הצמחים לכלים או לאריחים? איך זה יעבוד?
זה יכול לבוא מהמון כיוונים. אם אני היצרן - אני יכול לתכנן ללקוח שלי כבר את כל החבילה, כי אני יודע איזה צמח מתאים לו לתוך הבית, יהיה קל לגדל וגם מתאים לטכנולוגיה, אז אני יכול כבר לשים את הזרעים בדופן של הקרמיקה והלקוח מקבל קיט מוכן והוא רק צריך למלא מים וליהנות.
אם זה בטון בסביבה עירונית זה יכול להיות בחירה של האדריכל למשל, אבל זה יכול להיות גם תהליך טבעי, איזה זרע או נבג שמצא את עצמו שם והוא מתחיל לגדול. ולמי שאוהב - אפשר כמובן לקנות צמחים או זרעים ולחבר לאובייקטים, או אפילו לאסוף צמחים או זרעים שרואים ברחוב.

אז יש בפרויקט הזה כמה וכמה פיתוחים מעניינים, איך אתה מסתכל המשך הדרך?
יש כמה כיוונים, חלק מהם אני מפתח לבד ולחלקם אני עובד על שיתופי פעולה עם יזמים, אדריכלים, מפעלים וכדומה.
האריחים כבר ממש קרובים למוצר סופי ונראה לי שאחרי תהליך פיתוח קצר יחסית הם יוכלו להיות אלטרנטיבה מצוינת לקירות החיים שיש היום, גם מבחינה אסתטית וגם מבחינה כלכלית. הכלים העומדים יכולים להתאים ללקוחות פרטיים או למעצבי פנים ואדריכלים שרוצים להביא חוויה חדשה לחללי פנים, ויש כאמור את הפיתוח של הבטון שאני ממשיך לעבוד עליו. אז כל אחד מהדברים האלה יכול לפנות לעבודה עם אנשים שונים ולהגיע לתחומים שונים.



זה מוביל גם לשאלה הבאה: יש כבר קשרים מקצועיים?
כן, יש כמה. אבל כל מי שזה נראה לו מעניין ויש לו ראש יזמי טוב או שיכול לגרום למשהו לקרות אז אני אשמח לשמוע.

מעולה. מעניין מאד.
תודה רבה.

ושאלה אחרונה - איפה האובייקטים חיים עכשיו?
עכשיו הם בתערוכה במכון (HIT), חלקם עם צמחים ותיקים וחלקם הנבטתי מחדש לקראת התערוכה. יש עליהם שרכים ויש עוד כמה צמחים ששמתי שחלקם אפילו מתאימים למאכל.

_____________
את הפרויקט של ערן ופרויקטים נוספים תוכלו לראות בתערוכת הבוגרים של מכון טכנולוגי חולון (HIT) עד התאריך 1.8.2018, הופיין 63, חולון לפרטים נוספים>>>

לקריאה על שני פרויקטי הגמר הנבחרים הנוספים לחצו על השמות:
ענבר זניר Leder Scoops>>>
ענת דסיאטסקי B-safe>>>

_____________
לחיפוש חומרים באוסף הספרייה לחצו כאן>>>
*למשתמשים חדשים: השימוש במאגר המידע הינו ללא תשלום, ניתן להרשם בקישור הבא - "הרשמה למשתמשים חדשים"

Tenebit תנאי שימוש | לדף הבית | English כל הזכויות שמורות | ספריית החומרים של מוזיאון העיצוב חולון ©2007