יהודה רשתות

סיכום | "חומרים חכמים, חומרים טפשים", יום עיון וסיור בתערוכה | 27.1.16
בהנחיית האוצרת שלומית באומן ובהשתתפות אנשי מקצוע מתחומי האקדמיה, העיצוב והתעשייה

ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן, מוזיאון העיצוב חולון, בשיתוף
גלריה 'ויטרינה' ע"ש ג'וליה מזרחי, הפקולטה לעיצוב, מכון טכנולוגי חולון HIT


סיכום | "מדברים חומרים" יום עיון וסיור בתערוכה "חומרים חכמים, חומרים טפשים" | אוצרת: שלומית באומן

מאת: אפרת ברק, ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן


ביום רביעי, 27.1.16, התקיים בגלריה ויטרינה של מכון טכנולוגי חולון, יום עיון מיוחד וסיור בהנחיית האוצרת שלומית באומן במסגרת התערוכה "חומרים חכמים, חומרים טפשים" ובשיתוף עם ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן.

התערוכה מעלה סוגיות שונות בשדה החומר ואף מתריסה לגבי ההתייחסות הרווחת אל החומרים ה"חכמים" וה"טפשים" כשני שדות חומר נפרדים; החכם - המתקדם, החדשני והתעשייתי, ואילו הטיפש - המסורתי, הטבעי והידני. היא באה להעלות מחשבות ותפיסות נוספות, ולהדגים 'חוכמות' ופתרונות שונים בעולם החומר אשר מערערים את הדיכוטומיה בין השדות.
לקראת התערוכה, פנתה האוצרת, שלומית באומן, לספריית החומרים כדי לקחת בה חלק ולהציע את נקודת המבט שלה, כגוף תוכן מקצועי אשר עוסק במחקר ואיסוף של חומרים ובתרבות החומר כתפיסה כוללת. מתוך כך נבנה שיתוף פעולה פורה שהוביל למחקר משותף והצגת אוסף חומרים ייחודי בתערוכה, וכן לבניית יום עיון בהשתתפות יוצרים וחוקרים מתחומי האקדמיה והעיצוב ביחד עם יצרנים ואנשי תעשייה, לבניית תמונה רחבה על סוגיית החומרים ה"חכמים" והטפשים". בנוסף להרצאות, התקיים סיור בתערוכה בהנחייתה של שלומית באומן, אשר הסבירה על המוצגים והעבודות של היוצרים והמעצבים המציגים בתערוכה ועל התפיסה הרחבה אשר בנתה ומלווה את התערוכה כולה.

סיגל נמיר ערכה ראיון מקיף עם שלומית באומן אודות התערוכה בDezignZoom לקריאה לחצו כאן>>>


מההתנהגות של המחשב למחשבה של החומר | רשמים מיום העיון:

היום נפתח בהרצאה של ד"ר עמית צורן, מרצה בכיר בביה"ס להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית וחוקר-עמית במעבדה למדיה של MIT. ד"ר צורן חוקר את הממשק בין האדם למכונה, בעצם, את מערכת היחסים בין ההתנהגות הדיגיטלית לבין זו האנושית. בתחילת ההרצאה הוא הציג מספר תופעות אשר נולדו בעידן הדיגיטלי כאשר אחת המעניינות שבהן, היא שפה ויזואלית המאופיינת בצורות חוזרות; מכיוון שבתוכנת מחשב קל מאוד לשכפל צורות וליצור בהן מניפולציות והייצור ממוכן ומהיר - תהליכי ייצור ועיצוב אלה מתאפיינים בתכונות וצורות ייחודיות הנולדות משיטות התכנון והייצור הללו ואף ניתנות לזיהוי, מכאן שלמחשב, או לתוכנה מסוימת יש אופי ייחודי, וכידוע, גם לאדם המפעיל אותם.
בהמשך, הסביר ד"ר צורן על פרויקטים שהוא תיכנן אשר בוחנים את מערכת היחסים הזו - בין האדם למחשב - דוגמת מכשיר כרסום ידני (בדומה ל-Dremel) אשר מתוכנת לייצר אובייקט מסוים, ומופעל ע"י אדם; המכשיר בעצם מגביל את האדם לעבוד בקווי רוחב ועומק מסוימים וכאשר האדם יוצא מן הקווים הנכונים המכשיר מפסיק לפעול, כך שבאופן עקרוני, בכל פעם שנשתמש במכשיר, התוצאה תהיה זהה. בפועל, המציאות קצת שונה, על אף ההגבלות שהמכשיר יוצר, ניתן לראות כי משתמשים שונים יוצרים תוצאות שונות אשר מושפעות מהמשתמשים עצמם: תנועות היד, מחשבות, העדפות ובחירות אסתטיות מודעות ולא- מודעות.

הדובר השני היה המעצב והאמן יהונתן הופ אשר מציג בתערוכה עבודות מתוך הפרויקט edit ►make group. בפרויקט זה חוקר הופ את היחסים בין המחשב (ובאופן ספציפי תוכנת תלת מימד הנקראת Sketchup), לבין חומר קרמי, ולבסוף האדם – הופ עצמו. מתוך מחקר ועבודה בסטודיו, תוך חיפוש אחר שיטה מהירה ועכשווית לייצור אובייקטים קרמיים, מצא הופ אפשרות ליציקת חומר קרמי אל תבנית מקרטון. הוא החליט לחקור את האפשרויות שתבנית כזאת מייצרת, ופיתח טכניקה בה הוא מתכנן בתוכנה תבניות קרטון חד- פעמיות בחיתוך לייזר המשמשות ליצירת אובייקטים קרמיים. הטכניקה שפיתח מאפשרת גם העברת עיטורים גרפיים המודפסים על הקרטון ישירות אל החומר הקרמי, וכך בונה תהליך ייצור מהיר המאפשר יצירת אובייקט סופי בתהליך חצי- דיגיטלי. זוהי שיטה מקורית ויוצאת דופן ליציקה בקרמיקה, אשר מערערת על מסורות ושיטות עבודה בנות מאות ואלפי שנים, ופותחת אפיקים חדשים.
השפה הצורנית והגרפית של האובייקטים מושפעת רבות מאופי התוכנה – שימוש במשטחים ומצולעים ליצירת גופים תלת ממדיים. הופ נותן לתוכנה להוביל חלק מהתהליך, והצורות נוצרות מתוך דיאלוג בין הצורה שהמעצב רוצה ליצור והצורה שהתוכנה 'רוצה' או יכולה ליצור. לעיתים התוכנה 'מתכופפת' לרצונות המעצב ומתאמצת ליצור את הצורות שהוא רוצה, ולעיתים היא נתקעת או יוצרת גופים בלתי-אפשריים, ושולחת אותו לחיפוש אחר פתרון אחר.


פרט מתוך הפרויקט edit ►make group של יהונתן הופ, צילום: מעין רימר

בחלק השני של ההרצאות השתתפו שלושה דוברים מהתעשייה המקומית, אשר החומרים והטכנולוגיות בהם הם עוסקים הוצגו בתערוכה כחלק מאוסף החומרים של ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן:

הדובר הראשון היה גיורא אלקסלסי, הבעלים של סטודיו "אלקסלסי משטחים מעוצבים". גיורא הוא מעצב טקסטיל, והחיבור בין הידע שלו בעולם הטקסטיל לבין טכנולוגיות הדפסה מתקדמות, הוביל לפיתוח שיטת העבודה הייחודית של הסטודיו המתמחה בהדפסה דיגיטלית של תבליטים על פני משטחים שונים - הדפסה אשר יוצרת דימוי ויזואלי וגם טקטילי.
בשיטה זו ניתן, למשל, להדפיס דוגמה של פורניר עץ, על משטח מחומר אחר (אלומיניום, זכוכית,MDF ועוד) ולקבל פני שטח בעלי מראה וטקסטורה של עץ ברמת דיוק גבוהה מאוד. הטכנולוגיה משמשת בעיקר ביישומים שונים בעיצוב חללי פנים ויוצרת מגוון פתרונות חלופיים ומשופרים כאשר החומר ה'מקורי' אינו מתאים לשימוש בשל תכונותיו – לא גמיש מספיק, דורש התקנה מסובכת, או חייב בעובי מסוים אשר מצמצם את החלל או פוגע בעיצוב. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת שילובים שלא היו קיימים קודם לכן - דוגמת פני שטח המדמים בטון או מתכת חלודה בשילוב שכבה פנימית המאפשרת שימוש בתאורה הנראית לעין רק כאשר היא פועלת ומאירה בפאטרנים נבחרים. ההדפסה נעשית במספר שכבות על בסיס דיו אורגני.


הדפסה של תבליט חלודה על משטח אקרילי ושילוב תאורה של סטודיו אלקסלסי, צילום: מעין רימר

הדובר השני היה גבי ג'נה, מנכ"ל "ספקטרה- כרום ישראל" המתמחה בציפויי כרום בהתזה וצביעה מקצועית בצבעים ייחודיים, ביניהם צבעי קמיליון המשנים את צבעם בהתאם לאור ולנקודת המבט. הפיגמנטים, הצבעים והלכות, בהם החברה משתמשת , ומשמשים בין השאר לצביעת רכבים, ניתנים ליישום על מגוון רחב מאוד של חומרים, בכללם מגוון חומרים גמישים, ומספקים רמת גימור גבוהה ועמידות בתנאים קשים (UV, רטיבות וכו') בגימור מבריק או מט.
בין הדוגמאות שעברו בקהל ניתן היה לראות את מגוון האפשרויות הרחב שהחברה מציעה. מעניין היה לראות את הדקויות – דוגמת צבעי פנינה, אשר במבט ראשון נראים זהים, אך במבט שני ניתן לראות כי לכל אחד מהם ברק בגוון צבע שונה, צבעי קמיליון בשילוב גוונים של ירוק, כחול או סגול ושימוש בחלקיקים קטנטנים אשר משנים את החזר האור בהתאם לגודלם וצפיפותם. גבי הסביר כי בכל צביעה משתמשים במספר שכבות לפי הצרכים הספציפיים של החומר והצבע, דבר המאפשר יצירת מגוון רחב מאוד על צבעים ובחירה מדויקת של גוונים והחזרי אור.
יש לציין כי המעבר לציפויי כרום בהתזה בא להחליף את השיטות המסורתיות לציפויי כרום המשתמשות בטבילה באמבט תמיסה ובעזרת זרם חשמלי (Electroplating), שיטות אלו יוצרות פסולת רעילה במיוחד אשר בגינה כבר נאסרו לשימוש באירופה, בנוסף, שיטות אלו מתאימות ליישום בעיקר על מתכות בעוד ציפוי וצביעה בהתזה ניתנם ליישום על מגוון רחב של חומרים.


בקבוקי פלסטיק בצביעה וציפויי כרום של ספקטרה כרום ישראל, צילום: מעין רימר

ההרצאה המסכמת היתה של טל טלמון, מהנדס חומרים המתמחה בעבודה עם חומרים חכמים, ובפרט במתכות בעלות זיכרון צורני. טל עובד בחברת "אוקסיד טכנולוגיות מתקדמות" והקים את חברת הבת – Smart Materials אשר נותנת שירותי ייעוץ לשימוש ויישום של חומרים חכמים דוגמת נייטינול (Nitinol, נקראת גם 'ניטינול'). בהרצאה הוא הסביר על אופן הפעולה של הנייטינול; זוהי מתכת העשויה סגסוגת של ניקל וטיטניום והיא בעלת זיכרון צורני, כלומר- יש לה את היכולת לחזור לצורתה המקורית לאחר עיוותים צורניים כאשר מופעלת עליה האנרגיה המתאימה (חימום, זרם חשמלי).
קיימות סגסוגות שונות של נייטינול אשר מופעלות בטווחי אנרגיה שונים ובהתאם לכך משמשות ליישומים שונים; נייטינול אשר מופעל ע"י טמפ' הקרובה לגוף האדם יכול לחזור לצורתו המקורית על ידי מגע עם הגוף, וישנן גם סגסוגות נייטנול אשר דורשות טמפרטורות גבוהות יותר ויופעלו, למשל, ע"י מים רותחים.
שימוש בנייטינול נפוץ במיוחד ביישומים רפואיים, דוגמת סטנטים (Stent)- שתלים במבנה גלילי העשוי רשת נייטינול דקה וגמישה שמטרתם לשמור על המבנה של עורקים פגומים, בשתלים אלו משתמשים בנייטינול המופעל ע"י טמפ' הדומות לחום הגוף, וכך מובטח כי העורק יישאר פתוח. שימוש מעניין נוסף הוא במנגנוני תנועה במקום מנוע חשמלי, כאשר היתרון המרכזי שלו הוא חיסכון במקום ותנועה חלקה וטבעית.


הדגמה של זיכרון צורני בנייטינול, טל טלמון - Samrt Materials לסרטון המלא לחצו כאן>>>


לאחר ההרצאות, התקיים סיור בגלריה עם האוצרת שלומית באומן, אשר הסבירה ופירטה אודות העבודות המוצגות בה, פרי ידם ומוחם של מעצבים ואמנים ישראליים מתחומי עשייה שונים. העבודות בוחנות וחוקרות את היחסים בין חומרים 'חכמים' ל'טפשים' וניתן לראות כי פעמים רבות החיבורים בין טכנולוגיה 'חכמה' (ממוחשבת/ עכשווית/ משמשת בתעשיות מתקדמות) לבין חומר 'טיפש' (מסורתי/ טבעי/ פשוט) מביאים אותנו לידי תוצאות חדשות אשר אוצרות בתוכן ידע חדש וישן. (להרחבה לחצו כאן)

באתר התערוכה, ניתן לראות את העבודות והחומרים אשר הוצגו בה, וכן מאמרים מקצועיים אודות חומרים 'חכמים' ו'טפשים', והזדמנות למי שלא הספיק להגיע להיחשף לפרויקט המרתק הזה.

תודה לכל האורחים ולכל המשתתפים ביום העיון על מפגש מרתק, ותודה מיוחדת לשלומית באומן ולמכון טכנולוגי חולון על שיתוף הפעולה הפורה.


 
מתוך ההרצאות: גיורא אלקסלסי, צילום: מעין רימר


סיור בתערוכה בהנחיית האוצרת שלומית באומן, צילום: מעין רימר


בוחנים חומרים בתערוכה, צילום: מעין רימר

_____________
לחדשות וכתבות נוספות לחצו כאן>>>
לחיפוש חופשי באוסף החומרים של הספרייה לחצו כאן>>>
*למשתמשים חדשים: השימוש במאגר המידע הינו ללא תשלום, ניתן להרשם בקישור הבא - "הרשמה למשתמשים חדשים"

Tenebit תנאי שימוש | לדף הבית | English כל הזכויות שמורות | ספריית החומרים של מוזיאון העיצוב חולון ©2007